את דפוס האישיות ניתן לראות כבר בגילאים מוקדמים מאוד אך בשביל לנתח את כתב היד דרושה בגרות גרפית שמבשילה בגיל 14 בערך, זהו הזמן בו מפסיקים לחשוב על צורת האות ומתרכזים בתוכן והכתיבה נעשית ספונטנית. עם זאת בגיל זה מתחיל שלב ההתבגרות עם תנודותיו שמשפיעות באופן ישיר על הכתב, ולכן למרות הבשלות הגרפית אנו מעדיפים לבדוק את כתב היד בסביבות גיל 20 לאחר שהאישיות התייצבה והתגבשה.

מצוי מאד שילדים ובעיקר מתבגרים מחקים צורות כתיבה שונות מהחברה אך אלו תופעות זמניות וניתן אף לזהות אותן כי הן לא תהינה עקביות ברצף ארוך של כתיבה, אך צורת אות שתואמת את אישיות הכותב סביר מאוד שתשאר לתמיד.

הניתוח הגרפולוגי לא נעשה על פי סימן בודד אלא ע"י אינטגרציה של מכלול נתונים, סימנים ותיאוריות פסיכולוגיות שונות. גם הגדרת התכונות נעשית לפי תסמונות הקרויות בשפת הגרפולוגיה "סינדרומים", כשרק אם הופיעו לפחות 3 סימנים המזוהים עם תכונה מסויימת היא תינתן לאדם וזאת גם בתנאי שהיא הולמת את טיפוס האישיות שאבחנו אצלו ראשית כל. מורכב בהחלט…

האבחון הגרפולוגי כמוהו ככניסה אל תוך נבכי הנפש, משום כך כל זמן שלא התקבלה הסכמה מפורשת של הכותב חלה עלי חובה אתית שלא לנתח אותו. אך ורק במקרים בהם נשקפת סכנה לאדם עצמו או לסביבתו אדרש לבחון אותו גם ללא רשותו.

כללי הגרפולוגיה חלים בכל שפה שהיא. מכיוון שדרושה לאבחון הספונטניות, רצוי לכתוב אותו בשפה בה חשים שחרור וביטחון ולכן כותבים אותו בשפת האם. במידה והכותב רגיל לכתוב בשפת המקום אך שפת האם שלו שונה כדאי לתת שני טקסטים נפרדים בשתי השפות.

הגרפולוגיה אינה "מגדת עתידות". הגרפולוגיה משרטטת קווי אופי ותכונות, מציגה אופן התנהלות מעשי וחברתי, יודעת למצוא חסימות מהעבר, חוזקות ועוד ועוד, אך לא מנבאת דברים שאינם נמצאים בשטח. אמנם היא מתייחסת להווה בלבד ולמצב בו הכותב נתון, אך היא נותנת כלים ויכולת להתמודד עם העתיד מתוך הכרה בעוצמות ותהליכי הנפש שלנו.